החלטה בתיק צ"א 12764-06-11

1.         תחילתו של ההליך שלפניי הוא בהגשת בקשה לפי סעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965 (להלן: " חוק התכנון והבנייה"), בגדרה עתרה המבקשת, הועד המקומית לתכנון והבנייה מנשה אלונה (להלן: " המבקשת" או " הועדה") למתן צו הפסקת עבודות ואיסור שימוש במקרקעין הידועים כחלקות 11 ו- 12 בגוש 10148 בקיבוץ כפר גליקסון (להלן: " המקרקעין"), באופן שהמשיבות, כולן, תפסקנה לקיים "אירועים מסחריים המתקיימים ללא היתר כדין" במקרקעין.

2.         ביום 12.6.2011 ניתן צו במעמד צו אחד. לאור בקשה שהגישה המשיבה מס' 3 (להלן: " החברה"), הוריתי ביום 16.6.2011 על התליית הצו עד להכרעה בבקשה, וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 22.6.2011. אף האגודות השיתופיות- המשיבות 1 ו- 2 בבקשת הועדה (להלן תקראנה שתי המשיבות הנ"ל : " הקיבוץ") הגישו בקשה לביטול הצו שניתן במעמד צד אחד. הדיון שנקבע בשתי הבקשות שהגישו החברה והקיבוץ נדחה מספר פעמים לבקשת הצדדים, עד אשר התקיים ביום 3.10.2011. בעקבות הדיון ולאור החלטתי שניתנה באותו יום, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. 

3.         אציין כי אף שהדיון שבפניי מתנהל בשתי בקשות שהגישו החברה והקיבוץ, למען הנוחיות, תיקרא להלן הועדה : "המבקשת" ואילו החברה ושתי המשיבות הנותרות תיקראנה : " המשיבות".

הצדדים וטענותיהם:

4.         אלה הצדדים ואלה הן טענותיהם.

5.         המבקשת - שמה מעיד עליה, הועדה המקומית לתכנון ובנייה, בעלת הסמכויות במרחב התכנון בו מצויים אדמות קיבוץ כפר-גליקסון.

6.         המשיבות 1 ו- 2 - אגודות שיתופיות, הן, עפ"י הנטען, בעלות הזכויות במקרקעין הנ"ל או המחזיקות או המשתמשות בהם והן האחראיות לשימושים הנעשים במקרקעין.

7.         המשיבה מס' 3 - החברה, היא חברה בע"מ העוסקת, עפ"י הנטען, בארגון והפקת אירועים במקרקעין, בניגוד לשימוש המותר במקרקעין אלה וללא היתר כדין.

8.         בבקשה נטען כי ביום 24.5.2011, 2.6.2011 ו- 6.6.2011 נמצא כי מתנהלים במקרקעין אירועים מסחריים רבי משתתפים הטעונים היתר, מקום שייעוד המקרקעין עפ"י התוכניות החלות על המקרקעין,  הוא למגורים בלבד.

9.         הן החברה והן המשיבות 1 ו- 2 (שתיקראנה להלן: "הקיבוץ") הגישו בקשות לביטול הצו שניתן במעמד צד אחד. ואלה טענות החברה בבקשתה:

א.         החברה הינה חברה בע"מ העוסקת בתחום הנופש האתגרי והיא פועלת במספר מרכזים, ולאחרונה אף בקיבוץ כפר גליקסון.

ב.         החברה משתמשת באתר הבריכה של הקיבוץ כנקודת איסוף המשתתפים ולצורך הפעילות, כאשר מובאים למקום כסאות מתקפלים, סככה ניידת ושירותים כימיים, אולם כל אלה נלקחים מן המקום בתום יום האירוע. לפיכך, לטענתה, אין המבקשת מבצעת עבירה כלשהיא, שכן אין מתבצעת במקום עבירת בנייה כלשהיא (סעיפים 7-10 לבקשת החברה).

ג.          הפעילות שנעשית במקום אינה טעונה קבלת רישיון עסק.

ד.         הצו אינו מידתי ומאזן הנוחיות נוטה לטובת החברה, שיש לה התחייבויות כלפי לקוחות (סעיף 20 לבקשת החברה)

10.        הקיבוץ, אף הוא טען לבטלות הצו שניתן במעמד צד אחד, כאשר הוא מבסס את בקשתו על הנימוקים שלהלן:

א.         הבקשה למתן צו אינה מידתית והיא נוגשת את עקרונות המשפט הטבעי: שכן, מדובר בבקשה למתן צו המשתרע על שטח המשבצת של הקיבוץ, מקום שלא נעשתה כל פנייה מוקדמת לקיבוץ ולא ניתנה בידו הזכות להגיב לנטען בבקשת הועדה.

ב.         לא בוצעה כל עבירה, מאחר והקיבוץ אינו בונה על המקרקעין. לגבי הפעילות הנעשית עפ"י ההסכם בין הקיבוץ לבין החברה, טען הקיבוץ כי עפ"י ההסכם מאורגנת פעילות הכוללת "משחקי חברה ופעילות גיבוש, טיולי סוסים, טיולי "טומקארים", טיולים רגליים, תחרויות ניווט ועוד" כאשר פעילות זו לא נעשית בתחום הקיבוץ, ושטח הקיבוץ משמש "כמקום המפגש וההתארגנות ליציאה לטבע לפעילויות השונות" (ראו האמור בסעיף 10 ו- 11 לבקשת הקיבוץ).

ג.          לטענת הקיבוץ הוא לא משתמש במבנים קבועים לצורך הפעילות הנ"ל, וכל אשר נעשה במקום הוא שימוש במיטלטלין "כגון כסאות, שולחנות ויריעות צל אשר אינן ממוקמים על גבי המקרקעין בקביעות, אלא מוצבים על גביהם "הצבה רגעית" (למשך שעות ספורות בלבד) ואלו מפונים מייד עם תום הפעילות".

ד.         באשר לטענה כי נעשית פעילות שלא בהתאם לייעוד הקרקע, טוען הקיבוץ כי הפעילות מבוצעת בשטחים שייעודם "שטחי ספורט", "שטח פרטי פתוח" ו"שטח ציבורי פתוח" ומשכך הפעילות לא נעשית בשטח שייעודו מקרקעין לבניה, ועל כן הפעילות נעשית כחוק ובהתאם לייעוד הקרקע עליה נעשית הפעילות (ראו סעיפים 15-17 לבקשת הקיבוץ).